“למדתי ושכחתי, חוויתי והבנתי”

ביום יום אנו מוקפים ונחשפים לעשרות אלפי פרטים קטנים, לחלקם אנו מודעים ולחלקם כלל לא. הנקודה המעניינת היא שהפרטים הקטנים הם דווקא גדולים, גדולים מאד. כולנו זוכרים את ההתרסקות הדרמטית של מעבורת החלל "קולומביה", אסון קשה שגבה גם את חייו של האסטרונאוט הישראלי אילן רמון ז"ל. מה הוביל להתרסקות המעבורת? פרט קטן, קטן מאד.

היה זה אריח (לבנה קטנה) שנפל ממעטפת הכנף של המעבורת במהלך ההמראה. פרט קטן שלא יוחסה לו חשיבות רבה (על אף שנאס"א הייתה מודעת וצילמה את רגע נפילת האריח). בכניסת המעבורת חזרה לאטמוספירה, חדר חום עז דרך האריח החסר לכנף, ומשם למיכל הדלק, וההמשך לצערנו ידוע וכואב. ניסיתם פעם לשלוח אי מייל לכתובת מייל עם "טעות קטנה" של אות אחת? נניח את האות n במקום האות m? מיותר לציין שהמייל לא יגיע לעולם ליעדו.. אז כן, כולנו יודעים, לפרטים הקטנים יש חשיבות עצומה, לא פחות ואולי יותר מהפרטים הגדולים.

רק שילוב נכון בהתייחסותנו לאבנים הגדולות והקטנות בחיינו יוביל להתנהלות הרמונית, בטוחה ומקצוענית. זה קשה ומצריך משמעת.

לקרוא פעמיים את המייל, לכתוב סיכום לפגישה, לעבור על המסקנות משנה שעברה – זה מצריך מאיתנו עבודה, ורובנו עסוקים (וגם קצת עצלנים לפעמים). אנחנו דור של "מהירות ומולטי טאסקינג", מלא משימות במקביל ופצל קשב שעלול לגרום לתוצאה שטחית, פזיזה, מרובת תקלות וכמובן – מפספסת את הפרטים הקטנים. החדשות הטובות הן, שבאמצעות משמעת ניתן לפצות על כך ולהגיע לרמה גבוהה בטיפול בפרטים קטנים.

מה הסכנה בירידה לפרטים? במיקוד תשומת הלב לפרטים הקטנים?

אנחנו צריכים להבדיל בין כלל הפרטים הקטנים שיש במציאות לבין הפרטים הקטנים שחשובים לנו לאותה הסיטואציה.